כמו שאמרתי בחיפה יש עוד מספר לא גדול של אפשרויות כמעט כולם מציעות קבוצות לימוד בתשלום (אמנם זה מוצג כדאנה אבל כדאנה שהיא תשלום חודשי קבוע) ואני לא ממש במצב כזה שיכול לשלם כל חודש 200-250 ש"ח. מצאתי קבוצת זן שנפגשת פעם בשבוע לתרגול ושיחה קצרה והצטרפתי אליהם. כאן בקבוצה קיבלתי את ה"שדרוג" הבא שלי. התחלתי להשתתף בצ'אנטינג לתרגל מדיטציה בישיבה, בהליכה, ולשמוע סיפורי זן. סיפורי הזן היוו אצלי נקודת תורפה מכיוון שלא הצלחתי להבין כמעט אף אחד מהם והרגשתי קצת לא נוח לאחר הקראת הסיפור השבועי כאשר כולם הנידו ראשם בהבנה ואני לא הצלחתי להבין במה מדובר וגם כשכבר היה לי האומץ לומר זאת ולבקש שיסבירו לי את הספור זה לא ממש הצליח. במקביל המשכתי ללמוד לבד מספרים ומהאינטרנט. למדתי על חשיבות המורה, הסנגהא ועל חמשת הנדרים. בשלב זה גמלה בליבי ההחלטה לקחת את חמשת הנדרים כדי להפוך לבודהיסט באופן רשמי ולחזק את המחויבות שלי לדרך ולהליכה בה. בררתי בסנגהא שלי ונאמר לי שהדרך לעשות זאת היא בזמן ריטריט וכדי להשתתף בריטריט צריך להיות חבר רשום בעמותה ודי להיות חבר רשום בעמותה צריך.......נכון ניחשתם, תשלום חודשי קבוע.
התחלתי לחפש פתרון אחר.
בינתיים התחילה תקופת הקורונה והסגרים ומפגשי הסנגהא הפכו להיות מפגשי זום.
בשלב זה הכרתי איש יקר שעזר לי ללמוד והכווין אותי בדרכי בבודהיזם ובעצם הכיר לי את הצ'אן ולו אני חייב תודה מרובה.
בפוסט הבא: אני מוצא בית בצ'אן
;){kind=link}